ע"ע 396/09

תקציר

פסק הדין מקבל את ערעורם של התובעים, שהם עובדים לא יהודים בבית חולים, בדבר זכאותם לגמול עבור עבודתם במנוחה השבועית, שהיא לטענתם יום שבת. פסק הדין מכיר בכך שהתובעים, שאינם יהודים, זכאים לבחור את יום המנוחה השבועית שלהם לפי סעיף 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה, ובית המשפט מקבל את טענתם כי יום שבת הוא יום המנוחה השבועית שלהם. עוד נקבע בפסק הדין כי הימנעותו של בית החולים מבירור יום המנוחה השבועית של התובעים, כנדרש בחוק, והנחתו כי יום המנוחה אינו יום שבת, אינה סבירה. כמו כן, בית הדין קובע כי בחירתם של התובעים לעבוד בשבת אינה מעידה על כך שיום שבת אינו יום המנוחה השבועית שלהם, שכן עובדים רשאים לעבוד בימי המנוחה שלהם מסיבות שונות, לרבות אילוצים כספיים. עוד עולה מהראיות כי בית החולים שילם לעובדים לא יהודים אחרים שעבדו בשבת תעריף גבוה מזה שקיבלו התובעים, דבר המהווה אפליה פסולה. תביעתם של התובעים לתשלומים גבוהים יותר עבור עבודה בשבת נדחית בשל אי הבאת ראיות מספיקות, ובית המשפט מקבל את התחשיבים שהציג בית החולים לגבי הסכומים המגיעים לתובעים. לבסוף, פסק הדין מורה לבית החולים לשלם לתובעים את הסכומים המחושבים, בצירוף שכר טרחת עורך דין, בתוך 30 יום, ומבטל את ההוצאות שנפסקו לתובעים על ידי בית הדין האזורי.