ת"פ 72547-07-19

תקציר

הכרעת הדין דנה בגזר דינם של שלושה נאשמים בתיק של עבירות בטיחות באתר בנייה. המאשימה טענה כי הנאשמים לא הכירו באישומים נגדם, מה שהוביל את נדב וחמיס להגיב בהודאה בטעויותיהם ולקיחת אחריות. בית המשפט קבע את מספר אירועי העבירה, והגיע למסקנה כי יש לראות באישומים נגד חמיס שתי עבירות ולא שלוש, שכן הם קשורים זה לזה. פסק הדין בחן גם את מכלול הענישה ההולם, תוך התחשבות בערכן המוגן של העבירות, בנסיבות ביצוען ובמדיניות הענישה בעבירות דומות. הוחלט כי הרשעה היא דרך הפעולה הראויה, שכן אי-הרשעה שמורה למקרים חריגים, שמצבם של הנאשמים לא נפל בהם. בית המשפט התייחס גם לטענות הנתבעים בדבר ההשפעה הפוטנציאלית של הרשעה על רישיון החברה, וטען כי יש לבחון במקום זאת את שיקול הדעת של הרגולטור ואת האפשרות לביקורת שיפוטית. הקנסות נקבעו על סך של 14,000 ₪ עבור החברה (נאשם 1), 10,000 ₪ עבור נדב (נאשם 2) ו-15,000 ₪ עבור חמיס (נאשם 3), כאשר על נאשמים 2 ו-3 הוטלו 12 תשלומים לתשלום הקנסות. בנוסף, נדרשו הנאשמים לחתום על התחייבות להימנע מביצוע העבירות במשך שנה. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 29.4.2023.