רע"א 1291/22

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק בוררות מורכב. עניינו של המקרה בסכסוך בין המבקשים מס' 1 לבין המשיב, וכן בהסכמים שונים שנחתמו ביניהם, לרבות הסכם בוררות ראשוני והסכם ספציפי מאוחר יותר. נקודת המחלוקת העיקרית נסובה סביב פרשנותם ויישומם של סעיפי בוררות שונים במסגרת הסכמים אלה. החלטת בית המשפט המחוזי מינתה בורר, לבקשת המשיב, לדון בתובענה המבוססת על תניית בוררות רחבה בהסכמים הראשונים. המבקשים ערערו על החלטה זו, בטענה כי הסכם בוררות ספציפי גובר על הסכם הבוררות הראשון, וכי אין לאפשר למשיבה להעלות את אותה תביעה שנדחתה לפני שנים. הם גם העלו חששות לגבי תוקפם של ההסכמים וטענו כי יש להחיל את ההשתק השיפוטי על עניינו של המשיב. עם זאת, בקשת רשות הערעור נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא נסיבות חריגות או ענייני צדק המצדיקים התערבות בסכסוך פרטני זה. ההחלטה הדגישה את חשיבות היעילות והעקביות בהליך הבוררות וציינה כי המבקשים עצמם הציעו בעבר הסכם בוררות מורחב. דחייה זו של הבקשה מקיימת למעשה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי.