ת"א 1884-04-21

תקציר

רשות מקרקעי ישראל ואסיר משוחרר המנהל עסק למזון בחלקת אדמה בבעלות הרשות היו מעורבים בהליכים משפטיים שונים בנוגע לציוד המשמש לעסק. הרשות תפסה את הציוד מספר פעמים, בטענה שהאיש מסיג גבול ברכושם. בתי המשפט כבר פסקו בעבר כי ניתן לעקל את ציודו של האיש אם הוא נמצא בשטח מסוים בחלקה, ולרשות יש זכות לסלק אותו אם הוא נותר על הקרקע. בעקבות תפיסת הציוד לאחרונה, שהתרחשה כשבעה חודשים לפני פסק הדין הנוכחי, הוציאה אותו הרשות מאזור שמחוץ לאזור שצוין. לפיכך ביקש המבקש את החזרת הציוד, אשר בית המשפט נעתר לו. השופט קבע כי רשות מקרקעי ישראל לא עמדה בתנאים לתפיסת הציוד כחוק, שכן הוא לא היה בשטח שצוין. זאת ועוד, טענת המבקש כי הציוד הוצא מהשטח המורשה בסופי שבוע לא הופרכה. בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המבקש ובעובדה שהמשיב היה מוכן להחזיר את הציוד, הורה השופט לרשות להחזיר את הציוד, בתנאי שהמבקש ישלם מחצית מהוצאות האחסנה, בסך 13,338 ₪. עוד קבעה השופטת כי על כל צד לשאת בהוצאותיו המשפטיות. פסק הדין מדגיש כי סעד עצמי הוא חוקי רק בנסיבות מוגבלות ולבעלי מקרקעין בפועל, מה שלא היה המקרה כאן.