ת"א 51655-09-22

תקציר

פסק הדין דן בדרישה מחברה או עמותה להעמיד ערבות לתשלום הוצאות הנתבע במקרה של כישלון התביעה. הדבר קבוע בסעיף 353א לחוק החברות, החל על גופים שמניות הבעלות שלהם מוגבלות, ומטרתו להבטיח כיסוי הוצאות הנתבע ולמנוע תביעות סרק. ניתן לוותר על דרישת ברירת המחדל אם החברה עומדת בחריגים הקבועים בחוק, הכוללים הוכחת יכולת כלכלית לכיסוי הוצאות הנתבע או אם נסיבות המקרה אינן מצדיקות זאת. בית המשפט בוחן בקשות להפקדת ערבות בשלושה שלבים: ראשית, הוא בוחן את יכולתו הכלכלית של התובע; שנית, הוא מעריך את הנסיבות; ושלישית, היא קובעת את גובה הערבות, ומאזנת בין זכות הגישה לערכאות לבין זכויות הקניין של הנאשם. במקרה זה, המשיב, תאגיד זר, לא הביא ראיות ליכולת פיננסית ואין לו מקורות כספיים ידועים בישראל, ולכן לא עמד בחריג. אמנם לא ניתן לברר בשלב זה את סיכויי התביעה, אך מורכבות התיק והבירורים העובדתיים האפשריים הנדרשים תומכים בדרישה להפקדת ערבות. לפיכך, בית המשפט מורה למשיב להפקיד ערבות בסך 100,000 ₪ במזומן או באמצעות ערבות בנקאית. הסכום פרופורציונלי למורכבות התביעה ולשוויה. במידה והמשיבה לא תעמוד עד ליום 1.5.2023, התביעה תימחק.