רע"א 83/01

תקציר

בסכסוך משפטי שנבע מתביעה שהגיש המבקש לבית משפט השלום בירושלים בשנת 1995 בבקשה לצו מניעה וסעד כספי, זכה המבקש תחילה בפסק דין ברירת מחדל בשל הימנעותו של המשיב מהגשת כתב הגנה. בקשתו המאוחרת יותר של המשיב לבטל פסק דין זה התקבלה בתנאי שישלם את הוצאות המבקש ויגיש כתב הגנה בתוך 30 יום. למרות שהמשיב הגיש בסופו של דבר כתב הגנה, הוא לא שילם את ההוצאות הנדרשות, מה שגרם למבקש לבקש את השבת פסק הדין המקורי, שבית משפט השלום אישר. ערעורו של המשיב לשלם את ההוצאות בתשלומים נדחה על ידי בית משפט השלום אך נדחה על ידי בית המשפט המחוזי, אשר העניק לו ארכה תוך הדגשת הצורך להשאיר את הגישה לבית המשפט פתוחה בפני המשיב. עם זאת, מאוחר יותר החזיר בית המשפט העליון את החלטתו המקורית של בית משפט השלום, וקבע כי עיכובים שיפוטיים אינסופיים מהווים ניצול פרוצדורלי ובזבוז משאבים. היא הדגישה את האינטרס הציבורי בניהול יעיל של משפטים ואת עניינו של המבקש בסופיות ההליכים, ודחתה את הארכת ההליכים של בית המשפט המחוזי בשל חוסר עקביות עם פסיקות קודמות וחשש גובר ליעילות שיפוטית. משכך, ביטל בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי, החזיר על כנו את פסק דינו של בית משפט השלום והורה למשיב לשלם למבקש שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪.