ס"ע 10308-03-10

תקציר

התיק סובב סביב עובד מושעה של רשות מקומית שביקש לבטל את השעייתו. העובד הושעה לפי סעיף 47(ב) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), בעקבות תלונה שהוגשה נגדו לבית הדין למשמעת. ההשעיה הייתה אמורה להימשך עד לסיום ההליכים המשמעתיים. העובד טען כי השיהוי הממושך בהליך המשמעתי מצדיק את ביטול השעייתו. בית הדין לעבודה הכיר בכך שהשיהוי בהליכים חרג ממגבלת זמן סבירה ומהווה נסיבה חדשה המצדיקה בחינה מחודשת של החלטת ההשעיה. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי אין בסמכותו להחליט אם להמשיך או לבטל את ההשעיה, שכן זו סמכותו של ראש העיר. תחת זאת, בית המשפט הורה לנתבעת לאפשר לעובד ולבא כוחו להציג את טיעוניהם בפני ראש העיר בדבר הצורך בהמשך ההשעיה, ולאחר מכן יקבל ראש העיר החלטה חדשה בנושא. החלטה זו, קבע בית הדין, יכולה לשקול גם את האפשרות להעביר את העובד לתפקיד אחר. בית הדין הדגיש כי תפקידו הוא מינהלי ואין באפשרותו להיעתר לבקשת העובד לבטל את ההשעיה על הסף. פסק הדין נחתם בכך שלא יהיה צו להוצאות, והוא ניתן שלא בנוכחות הצדדים.