ע"א 8949/17

תקציר

ניתוח משפטי: 1. **עקרונות משפטיים המסדירים פסילת שופטים:** על פי סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בקשה פורמלית לפסילת שופט חייבת להיות מעוגנת בנסיבות המעוררות "חשש ממשי לחוסר משוא פנים" בהתנהלותו של השופט. דרישה סטטוטורית זו מדגישה את הצורך בטענות קונקרטיות ומבוססות לפיהן ניתן להטיל ספק סביר במשוא פנים של השופט. מטרת הוראה זו היא לשמור על טוהר המידות השיפוטי ועל אמון הציבור ברשות השופטת על ידי מניעת הטיה או מראית עין. 2. **דרישות פרוצדורליות ומהותיות:** החוק קובע כי בקשות כאלה חייבות לספק ביסוס ברור לעילות הפסילה. היעדר הנמקה או בסיס עובדתי ספציפי ב"בקשה" של המערער - שרק מציינת רצון לפסול שופטים מסוימים מבלי להסביר נסיבות ספציפיות או התנהגות העלולה לאיים על חוסר משוא פנים - הופך את הבקשה לחסרה מבחינה משפטית. זה עולה בקנה אחד עם העיקרון שבקשות פסילה אינן מתאימות להאשמות לא מבוססות או ספקולטיביות, אלא חייבות להישען על שיקולים ניתנים לזיהוי ולאימות אובייקטיבי. 3. **חדשנות משפטית ושיקול דעת שיפוטי:** לרשות השופטת יש שיקול דעת בבחינת בקשות לפסילה, אך שיקול דעת זה חייב להיות מופעל בגבולות החוק ועל סמך ראיות שהוגשו או נימוקים מהימנים. הדרישה שהבקשה תפרט "נסיבות היוצרות חשש ממשי" מציגה הגנה מפני בקשות פסילה קלות דעת או טורדניות. גישה סטטוטורית ופרוצדורלית זו שמה דגש על חיזוק העצמאות השיפוטית ובמקביל מניעת ניצול לרעה של הליך הפסילה. 4. **הערכת הבקשה הנוכחית:** בהערכת מכתבו של המערער, ניכר כי אין בו טענות עובדתיות ספציפיות או נימוקים לביסוס טענה של חוסר משוא פנים. עצם רישום שמות השופטים ללא הקשר או הסבר אינו עומד בקריטריונים הקבועים בחוק. הדפוס החוזר ונשנה של בקשת הפסילה של המערער בבתי משפט ושופטים שונים מצביע על נטייה לפנות לבקשות פסילה ככלי פרוצדורלי ולא כאמצעי הגנה לגיטימי, מה שמפחית עוד יותר את אמינותן של בקשות מעורפלות חסרות ביסוס עובדתי. 5. **חדשנות משפטית ושיקולי מדיניות:** המסגרת המשפטית הנוכחית, המחוזקת בשפה סטטוטורית, משקפת מדיניות שמטרתה לשמור על עצמאות שיפוטית תוך הבטחה שבקשות פסילה לא ינוצלו לרעה כדי לעכב הליכים משפטיים. זה מטפח איזון בין זכויות הפרט לבין שלמות ההליך השיפוטי. הדרישה לעילות ספציפיות מחדשת את המכשולים הפרוצדורליים בעבר, ומתמרצת את המתדיינים לספק בסיס עובדתי במקום להסתמך על טענות רחבות ובלתי מבוססות. **מסקנה:** בשל העקרונות המשפטיים ואמות המידה השיפוטיות המפורטות בסעיף 77א לחוק בתי המשפט, והדרישה לנימוקים מפורטים המעידים על חשש ממשי למשוא פנים, יש לדחות את "בקשתה" הבלתי מפורטת והבלתי מבוססת של המערער. אי ציון נסיבות כלשהן מערער את הלגיטימיות שלו ומנוגד לדרישות החוק. בכך החוק מקיים את יושרה של הרשות השופטת בכך שהוא מבטיח שבקשות הפסילה יהיו מבוססות ומעוגנות בחששות אמיתיים ונתפסים.