רע"א 1200/15

תקציר

לאחר שבחן את טענות הצדדים, החליט בית המשפט לדחות את הבקשה, תוך שימת דגש על שיקול הדעת הרחב הנתון לבתי משפט קמא בנוגע להכללת ראיות חדשות בהליכי תובענות ייצוגיות. בית המשפט לא מצא עילה מספקת לשבש את החלטת בית משפט קמא לאפשר למשיב להציג ראיות נוספות. טענת המבקש כי ראיה זו הרחיבה את התיק באופן פסול הוגדרה כבלתי מבוססת, שכן ראיות המשיב היוו תגובה ישירה לטענות ההגנה ולא שינו את ליבת המחלוקת. בעוד שבדרך כלל, ראיות שניתן היה להציג עם הבקשה הראשונית לאישור התביעה הייצוגית אינן מתקבלות מאוחר יותר, ייתכנו חריגים. בית המשפט הדגיש מספר שיקולים: השיהוי בהצגת הראיות, נחיצותו לבירור מחלוקות והעומס הפוטנציאלי על ההליך. במקרה דנן, הימנעותו של המשיב מצירוף תצהירים מסוימים הייתה מלכתחילה פרוצדורלית ולא הצדיקה פגיעה פרוצדורלית חמורה. עוד ציין בית המשפט כי הראיות הנוספות חיוניות לבירור סוגיות הנוגעות לבטיחות כלי רכב, ומשקפות אינטרס ציבורי משמעותי בחקירה יסודית של הנושא. בהתחשב בשיקולים אלה ובשיקול דעתו הפרוצדורלי של בית משפט קמא, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין מקום להתערב, ובכך דחה את בקשת רשות הערעור. משכך, חויבו המבקשים לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.