ת"א 7902-05-21

תקציר

השופטת דחתה את התביעה בשל חוסר ראיות שהציגה התובעת בנוגע להסכם ששימש בסיס לתביעה. ראשית, התובעת לא הצליחה להוכיח את קיומו של ההסכם, שכן העותק המצולם שהוגש של המסמך לא אומת, והמקור לא הוצג ללא כל הסבר מניח את הדעת. שנית, גם אם ניתן היה להוכיח את אמיתות המסמך, תוכנו לא רמז על העברת זכויות במקרקעין, אלא על זכויות כספיות הקשורות למכולת. פרשנות ההסכם הוגבלה לזכויות המוסדרות בו, מה גם שלא הייתה בו כל התייחסות למקרקעין. בנוסף, התובעת לא הביאה ראיות לכך ששולמה התמורה בגין הזכויות, והמסמכים שהוצגו, כגון מכתב מעורך דינה של דבורה, לא הצביעו על בעלות מלאה בקרקע. יתר על כן, גם צוואתה של דבורה המנוחה לא התייחסה לזכויות החלקה כולה. השופטת מתחה ביקורת על השיהוי של התובע במימוש זכויותיו הנטענות ומצאה את הסבריו בלתי מספקים. מאחר שהתובעת לא אימתה את ההסכם, לא הוכיחה את העברת הזכויות במקרקעין ולא נתנה תמורה, נדחתה התביעה. השופט פסק גם בבקשה לסעד פיצול, שנזנחה והורה לתובע לשאת בהוצאות המשפט של כל קבוצת נתבעים בסך 7,000 ₪, בהתחשב בהוצאות המופחתות שנגרמו לו.