ע"א 6172/11

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לסכסוך שכנים בבית משותף שהוביל לשורה של הליכים משפטיים. תחילה תבעו המשיבים את המערער בגין לשון הרע, ואילו האחרונים טענו שכנגד. על תיק זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. בנפרד, תבע נציג הבית המשותף המנוהל על ידי המערערת את המשיבים בגין אי תשלום דמי ועד בית, מה שהוביל לערר שהגיש המפקח על רישום המקרקעין בחיפה. שני הערעורים הועברו לאותו הרכב שופטים, בראשות השופט י' כהן. לאחר מכן ביקש המערער מבית המשפט לפסול עצמו מלדון בערעור על תביעת לשון הרע, בנימוק של הטיה הנובעת מחשיפתו הקודמת של בית המשפט לטענות שווא ולקביעות שהועלו נגדו. בית המשפט דחה בקשה זו בקובעו כי החלטותיו הקודמות נחוצות ובמסגרת תפקידיו השיפוטיים. טענותיו של המערער בדבר משוא פנים נמצאו אפוא בלתי מבוססות. על החלטה זו הוגש ערעור לערכאה גבוהה יותר, שגם היא דחתה את בקשת הפסילה. הערכאה הגבוהה יותר הסכימה עם נימוקי הערכאה הנמוכה יותר, והדגישה כי הבעת דעה או החלטות קודמות בהליכים קודמים אינן מצדיקות אוטומטית פסילה. עוד צוין, כי ההחלטה המקורית דווקא תיקנה והפכה חלק מקביעות הממונה, דבר ששלל עוד יותר את טענות המערערת למשוא פנים. בית המשפט העליון הגיע למסקנה כי חששותיו של המערער היו סובייקטיביים ולא היה בהם די כדי להצדיק פסילה. משכך, הערעור נדחה, ובכך חיזק את החלטת הערכאה הנמוכה יותר ושמר על הסטטוס קוו בנוגע להרכב הרכב הרכב השופטים.