ת"א 22909-06-12

תקציר

החלטת בית הדין מתבססת על חוק בית הדין לעבודה, המרכז סמכויות הנוגעות לביטוח לאומי וליחסי עבודה במסגרת בית הדין לעבודה. על פי החוק, לבית הדין לעבודה סמכות שיפוט בלעדית בתביעות הנוגעות לקופות גמל. על בית המשפט לברר תחילה את זהות הצדדים – במקרה זה מדובר בחבר (המשיב) ובקופת גמל (המבקש). שנית, יש לבחון את עילת התביעה. עילת התביעה, כפי שפורטו בטענות המבקש, סובבת סביב תשלומי קצבת הנכות וסירובה של המבקשת להמשיך ולשלמם למשיב. השאלה המרכזית שעל בית הדין להשיב עליה היא האם התביעה מצויה בסמכותו של בית הדין לעבודה או של בית הדין האזרחי הרגיל. מסקנת בית הדין היא כי הסכסוך נוגע לסוגיה ביטוחית מובהקת, שאינה קשורה ליחסי העבודה ולביטוח הלאומי, ולפיכך חורגת מסמכותו של בית הדין לעבודה. אופי הסכסוך, טוען בית המשפט, הוא מסחרי ומשפטי, ואין לו זיקה אינהרנטית לדיני עבודה. לפיכך, בקשת המבקש לדחות את התביעה מטעמים שיפוטיים נדחית, והתיק יידון בבית המשפט האזרחי הרגיל. המבקש חויב לשלם למשיב 5,000 ש"ח הוצאות.