ת"א 27911-09-11

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין במספר בקשות מקדמיות הקשורות לתביעה אזרחית. התביעה הוגשה על ידי תובע שבנה והפעיל מחצבה על קרקע בבעלות צד שלישי ברמת הגולן. לטענת התובע, הנתבעים גרמו לו לאבד את הזכות להפעיל את המחצבה בכך שלא קיבל את ההיתרים והרישיונות הנדרשים, והוא תובע פיצויים בסך 10 מיליון ₪. הנתבעים הגישו בקשה לדחיית התביעה על הסף בעילה של "חוסר עילה" ו"היעדר יריבות", בטענה כי לתובע לא הייתה עילת תביעה נגדם וכי הוא לא הגיש בשם בעל הדין החוקי – בעל הקרקע. בית המשפט דחה בקשות אלה, בקובעו כי די בטענת התובע כי היו לו זכויות בפרויקט וכי הפעיל אותו בהסכמת הבעלים כדי לאפשר את המשך ניהול התביעה, לפחות עד שניתן יהיה לברר לגופה של התביעה. בית המשפט פסק גם בבקשה של הנתבעים לחייב את התובע להפקיד ערבות לשכר טרחתם, אם התובע יפסיד בתביעה. בית המשפט הכיר בשיקול הדעת הרחב הנתון לו במתן צווים כאלה ובצורך לאזן בין מספר שיקולים מתחרים. אלה כוללים את זכות הגישה של התובע לערכאות, זכותו של הנתבע שלא לגרום להפסדים אם התביעה תידחה, סיכויי הצלחת התביעה ומורכבות התיק. במקרה ספציפי זה, בית המשפט התחשב במצבו הכלכלי של התובע, סכום ואופי התביעה, סיכויי ההצלחה והעיכוב בהגשת התביעה, והורה לתובע להפקיד ערבות בסך 25,000 ₪ או להעמיד ערבות בנקאית בתוך 60 יום. בפסק הדין נקבע כי סכום זה צריך להיות מידתי ביחס ליכולתו של התובע לשלם ולאינטרס של המבקשים לקבל פיצוי בגין הוצאותיהם. בנוסף, בית המשפט קבע כי חלקים מסוימים בתביעה חסויים על פי חוק, לרבות עוולות לשון הרע וגרימת שקר. ההחלטה אם יתר עילות התביעה חסומות על פי חוק תתקבל בתום ההליך.