רע"א 2155/17

תקציר

פסק הדין עוסק בבקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז, שדחה בקשה של מבקש לגילוי מסמכים בהליך אישור תובענה ייצוגית נגד חברת התקשורת פרטנר. המבקש האשים את פרטנר במכירת חבילות תקשורת שלא ניתן היה לנצלן עד תום, ובכך התעשרה שלא כדין על חשבון הלקוחות. בית המשפט המחוזי פסק נגד המבקשת, בקובעו כי אין די ראיות מקדמיות כדי לתמוך באישור התובענה הייצוגית, והדגיש כי המבקשת לא הוכיחה את אי חוקיות פעולותיה של פרטנר ולא הצדיקה הגבלת זכויותיה החוזיות. המבקש ערער וטען כי הציג ראיות רבות המוכיחות כי מגבלותיה של פרטנר מפלות ולא נועדו למטרות עסקיות לגיטימיות, ובראשן אילוץ הלקוחות לשלם עבור שירותים שלא נעשה בהם שימוש. פרטנר טענה מנגד כי היא פועלת בגבולות החוקיים שנקבעו ברישיון משרד התקשורת שלה וכי אף לקוח אינו מקופח. לאחר עיון בערעור נקבע כי המבקש אכן הציג בסיס ראשוני לטענותיו בשל נתונים המצביעים על ניצול חסר של החבילות שרכש. ערכאת הערעור הגיעה למסקנה כי הוצגה תשתית ראייתית שיש בה כדי להצביע על התניות חוזיות מפלות, ובכך לעמוד ברף גילוי המסמכים. משכך, התקבל הערעור, שהפך את החלטת בית משפט קמא והותיר את התיק להמשך הליכים לקביעת קיומם של תנאים הכרחיים אחרים לגילוי. בנוסף, חויבה פרטנר בתשלום שכר טרחת עורך הדין של המבקש.