ע"פ 45654-08-11

תקציר

הערעור מערער על פסק הדין שהרשיע את המערער בחמישה אישומים של תקיפה ואיומים על אשתו. בית משפט קמא הרשיע את המערערת על סמך עדויותיהן של המתלוננת וסבתה, ומצא אותן מהימנות יותר מעדותו של המערער, שהכילה סתירות והכחשות של האישומים. המערער טען כי שגה בית משפט קמא בהערכות המהימנות, הצביע על כשלים חקירתיים וסתירות בעדותה של המתלוננת, וטען כי הכרעת הדין התבססה על היעדר ראיות מספיקות. עם זאת, שופטי הערעור אישרו את הכרעת הדין, ולא מצאו עילה להתערב בקביעותיו העובדתיות ובהערכות המהימנות של בית משפט קמא. הם הדגישו את כלל אי ההתערבות בעניינים אלה, וציינו כי לבית משפט קמא היה יתרון בהתבוננות בהתנהגות העדים ובשפת הגוף שלהם. באשר לעונש טען המערער להקלה בעונש, אך השופטים דחו את הערעור ומצאו את העונש מאוזן וראוי. השופטים הדגישו כי גזר הדין משקף את חומרת העבירות – ריבוי מקרים של אלימות במשפחה – ובהתחשב בנסיבותיו האישיות של המערער. לפיכך, נדחו הערעורים הן על גזר הדין והן על גזר הדין, והמערער חויב להתחיל לרצות את עונש עבודות השירות במועד שנקבע.