ע"א 52067-12-10

תקציר

שני ערעורים הוגשו בעקבות פסק דין לטובת פחים פהמי, פועל יום שנפגע ביום עבודתו הראשון בחברת כתר שמרון בע"מ ("המעסיקה"), שבבעלותה מפעל לייצור דודי חשמל ושמש. פציעתו של פהמי אירעה בעת פירוק קונסטרוקציית ברזל על גג סככה, שהייתה חלק מעבודתו. הערעור הראשון, שהוגש על ידי כלל חברה לביטוח בע"מ ("חברת הביטוח"), ערער על קביעתו של בית משפט קמא כי פוליסת הביטוח שהנפיקה למעסיק כיסתה את נזקיו של פהמי. חברת הביטוח טענה כי הפוליסה מכסה רק פעולות שבוצעו במפעל וביקשה להסתמך על דו"ח של המפקח שלה, שבדק רק את שטח המפעל. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעם בטענה זו, שכן לשון הפוליסה הייתה חד משמעית ולא הגבילה את הכיסוי לפעולות שבוצעו במפעל. זאת ועוד, בית הדין מצא כי הפעילות שהובילה לפציעתו של פהמי הייתה חלק בלתי נפרד מעסקו של המעסיק, גם אם התקיימה מחוץ למפעל. בית המשפט סירב להתערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא ודחה את ערעורה של חברת הביטוח. הערעור השני, שהוגש על ידי פהמי, ערער על קביעותיו של בית משפט קמא בנוגע לנכות תפקודית, בסיס השכר וגובה הפיצוי שנפסק. פהמי טען כי נכותו התפקודית גבוהה מקביעת בית המשפט וכי בסיס שכרו נקבע באופן שגוי. הוא גם חלק על פסיקות בית המשפט בנוגע להפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, נזק לא ממוני, חישובי ריבית, ניכויי המוסד לביטוח לאומי והקביעה כי חברת הביטוח לא הייתה חייבת בסכום ההשתתפות העצמית של המעסיק. בית המשפט אישר את ממצאי בית משפט קמא בעניין נכות תפקודית ובסיס שכר, שכן הם התבססו על מהימנות והערכות עובדתיות. בית המשפט אישר גם את סכומי הפיצויים, וקבע כי הם סבירים. עם זאת, בית המשפט מצא צדק בטענתו של פהמי בדבר טעות חשבונית בסך 5,000 ₪. בית המשפט דחה את יתר טענותיו של פהמי, לרבות טענתו כי על חברת הביטוח לשאת בסכום ההשתתפות העצמית של המעסיק, והסכים עם פרשנותו של בית משפט קמא לפוליסת הביטוח. בעקבות זאת התקבל ערעורו של פהמי בחלקו והפיצוי הוגדל ב-5,000 שקל. בנוסף, חויבה חברת הביטוח לכסות את הוצאותיו של פהמי בסך 20 אלף שקל.