עת"מ 1442/07

תקציר

אזרח מונגולי, העותר, נכנס לישראל באשרת תייר לשלושה חודשים ושהה שלא כדין במשך שמונה חודשים לפחות. לאחר מעצרה היא טענה לקשר עם אזרח ישראלי, וביקשה להסדיר את שהותה. עם זאת, בית הדין לביקורת משמורת לא מצא הצדקה משכנעת לשחררה ממעצר. העותרת הציגה את עניינה בפני ערכאות מנהליות שונות, בטענה לקשר זוגי, אך לא סיפקה ראיות קונקרטיות. המשיב, ככל הנראה ממשלת ישראל, עמד על גירושה בטענה כי הפרת האשרה שלה והיעדר הוכחותיה מצדיקים את מעצרה ואת הרחקתה הממשמשת ובאה. בית המשפט נעתר לבקשה, וקבע כי לעותרת אין זכות חוקית להישאר בישראל, במיוחד נוכח אופיים המפוקפק של יחסיה הנטענים. בהיעדר עילה משכנעת להתערב, דחה בית המשפט את העתירה והורה על גירושה בתוך 14 יום, תוך פסיקת הוצאות ושכר טרחת עורך דין למשיב. ההחלטה התבססה על המסקנה הסבירה כי טענת היחסים של העותרת אינה מבוססת ומועלית אך ורק כדי להימנע מגירוש, ובכך נופלת לתחום שיקול דעתו של המשיב. פסק דין זה מחזק את זכותה של הרשות להרחיק שוהים בלתי חוקיים ואת הביקורת השיפוטית המצומצמת, תוך התמקדות בסבירות ההחלטות.