ע"א 4135/04

תקציר

הערעור מופנה להחלטה שדחתה את בקשת המערער לבטל עיקולים זמניים שביקש המשיב, בנק ישראלי. הצו המקורי הוצא במעמד צד אחד, וקבע כי יש להגיש את כתבי המשיבים בתוך שלושה ימים, אחרת יפקע תוקפו. המערער, המתגורר באריזונה, קיבל את הצו עשרה ימים לאחר הוצאתו. המערערת טענה כי הצו פקע ולא ניתן להאריכו בדיעבד, וכי הנסיבות אינן מצדיקות עיקול זמני. הבנק המשיב טען כי קיים סיכון לאי קיום פסק הדין על ידי המערערת, שכן היא העבירה את נכסיה לילדיה ורשמה הערת אזהרה על זכויותיה בנכסים, ובכך מנעה את מכירתם ללא הסכמתה. הרשם פסק לטובת הבנק, והצדיק את השיהוי בשירות המערערת בשל שהותה בחו"ל ואת הסיכון לשיבוש ביצוע פסק הדין. יתר על כן, קבע הרשם כי הערת האזהרה מהווה זכות פוטנציאלית שניתן להטיל עליה עיקול, שכן היא עשויה לייצג ציפייה לתקבולים עתידיים. המערערת ערערה על החלטה זו, אך הערעור נדחה. בית המשפט הסכים עם ממצאי הרשם ואף הורה למערערת לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.