עת"מ 35756-05-21

תקציר

העתירה נדחתה משום שלא עמדה בדרישות החוק לעתירה מנהלית. ראשית, לא צורפה החלטה מותקפת, שהיא דרישה לעתירות מנהליות. מכתבי העותר לשר אינם מהווים החלטות מנהליות ותשובותיו של השר אינן אלא תודות מנומסות. שנית, חל שיהוי מופרז בהגשת העתירה כמעט שלוש שנים לאחר ההחלטה המנהלית האחרונה. העותרת גם לא התנהלה כראוי בכך שלא גילתה את כל העובדות והמסמכים הרלוונטיים לתמיכה בטענותיה. העתירה נעדרת שחר משום שהעותר אינו זכאי למעמד של "דייר ממשיך" לפי חוק הדיור הציבורי. החוק קובע כי דייר ממשיך חייב היה להתגורר עם הזכאי לפחות שלוש שנים לפני פטירתו, וכן להיות זכאי לדיור בזכות עצמו. החלטות הוועדות המנהליות כי העותרת אינה זכאית לדיור ציבורי היו סבירות והתבססו על שיקולים ענייניים, ובית המשפט לא ראה עילה להתערב. יתר על כן, גם אם העותרת הייתה נחשבת לדייר ממשיך, עדיין היה עליה לפנות את הדירה הציבורית בה התגוררה ולעבור לדירה ציבורית אחרת שהוקצתה לה. לפיכך, העתירה, שהוגשה אף היא שלא כדין, נדחית במלואה. העותר לא יחויב בשכר טרחת עורך דין.