ת"א 12653-06-16

תקציר

התובעת תבעה את הנתבעים, רופא ובית חולים, בגין רשלנות בהפנייתה לניתוח, היעדר הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה, בעקבות ניתוח שרוול קיבה שגרם לה נזק. הניתוח בוצע בשנת 2011 כאשר התובעת הייתה בת 26 וסבלה מהשמנת יתר. התובעת טענה כי לא הגיעה ל-BMI הנדרש של 40 לצורך הניתוח וכי הנתבעים התרשלו בכך שלא בדקו אותה כראוי והפנו אותה לניתוח. עוד טענה התובעת כי לא עודכנה כראוי על סיכוני הניתוח וסיבוכיו האפשריים ולכן לא נתנה את הסכמתה מדעת. בית המשפט פסק לטובת הנתבעים ודחה את התביעה. השופט קבע כי התובעת לא הוכיחה את טענותיה לרשלנות כלפי מי מהנתבעים. מהראיות עולה כי ה-BMI של התובעת הגיע לרף הנדרש במועד הקובע לניתוח וכי המלצת המנתח לניתוח הייתה סבירה. עוד קבעה השופטת כי התובעת קיבלה הסברים מספקים על הניתוח וסיכוניו וחתמה על טופס הסכמה, ולכן הסכמתה הייתה מעודכנת. בנוסף, קבעה השופטת כי בית החולים הפרטי שבו בוצע הניתוח הוא "אכסניה" בלבד ואין לו אחריות על ההליך הכירורגי או על ההערכה הטרום ניתוחית, ותפקידו מוגבל למתן שירותי חדר ניתוח וסיעוד. השופט הורה לתובע לשלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות בסך 10,000 ₪.