עפ"ת 57225-02-22

תקציר

בפסק דין זה דחה בית המשפט את הערעור על שני דוחות הנוגעים לעבירות תנועה, דהיינו דו"ח מס' 90520280265 ודו"ח 90519990502. דוחות אלה נשלחו למערערת, ובית המשפט קבע כי חזקת המסירה חלה, שכן המערערת לא הביאה ראיות לכך שהדיווחים לא התקבלו מסיבות שאינן תלויות בה. הקנסות בגין דוחות אלה שולמו, מה שהוביל את בית המשפט לראות בכך הודאה באשמה, וכתוצאה מכך נדחה הערעור. עם זאת, בית המשפט קיבל את הערעור ביחס לשני הדוחות האחרים, דו"ח מס' 90521061631 ודו"ח 90520223729, בשל ספקות לגבי מודעותו של המערער לפרטי העבירות. לדיווחים אלה לא הוצגו אישורי מסירה, ונסיבות תשלום הקנסות עוררו שאלות. בית המשפט התיר למערער עד ליום 7.4.2022 להגיש בקשה למשפט חוזר בנוגע לשני דוחות אלה. בפסק הדין הוזכר גם דו"ח נוסף, דו"ח מס' 155028316, שיוחס למערער, אך לא התקיים דיון בעניין דו"ח זה, והוא לא הוזכר ישירות בפסק הדין. בית המשפט הזכיר כי המערערת שילמה את הקנסות בגין דוחות אלה במועדים שונים בשל אילוצים כספיים ונתנה אישור לתשלום כולל של 11,325 ₪. לפסק דין זה השלכות על אחריותו של המערער לעבירות התעבורה והשפעתן הפוטנציאלית על עבריין ועל עונשיהן.