ת"פ 63654-06-15

תקציר

לאחר בחינת הראיות שהוצגו בתיק, הגיע השופט למסקנה כי יש להרשיע רק את הנאשם השני במשפט. השופט הסביר כי המתלוננת לא הצליחה להוכיח את אשמתם של הנאשמים האחרים מעבר לספק סביר. באשר לנאשם הראשון, הראיות הצביעו על כך שהמתלונן עבר ליד מקום עבודתו של הנאשם והתפתח ויכוח בשל סברו של הנאשם כי המתלונן פגע בו כלכלית בכך שהמליץ לו על טייח מירושלים. השופט ראה בגרסת המתלונן מהימנה, ובפרט בתיאורו כי נפגע על ידי הנאשם השני, אשר נתמך בחבלה בעינו ובזיהויו העקבי את הנאשם השני כתוקף. עם זאת, השופט לא הצליח להרשיע את הנאשמים האחרים בהכאת המתלוננת, שכן נוכחותם בזירה לבדה לא הספיקה כדי לבסס שותפות ספונטנית בתקיפה ללא ראיות לכוונתם או הסכמתם. זאת ועוד, השופט ציין כי תיאורי המתלוננת את מעשיהם של הנאשמים השלישי והרביעי לא הוכחו די הצורך להרשעה פלילית. השופט דחה גם את הטענה כי הנאשם השני השתמש בחפץ כדי לגרום לפגיעה, שכן אופי הפגיעה מרמז על שימוש בחפץ קהה ולא קשה. ככלל, השופט הורה על זיכויים של הנאשמים הראשון, השלישי והרביעי מכל האישומים והרשיע רק את הנאשם השני בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. פסק דין זה ניתן בנוכחות הצדדים ביום 27.9.2016.