ת"א 9082-12-18

תקציר

התובעים, שהיו לקוחות הנתבעים, תבעו אותם בגין רשלנות בתפקידם כעורכי דינם וככונסי הנכסים שלהם. התובעים טענו כי הנתבעים לא העבירו את מלוא חלקם בתמורה ממכירת נכס, דבר שגרם להם לעוגמת נפש. הנתבעים טענו כי הניכויים נעשו מטעמים תקפים, לרבות שכר טרחת כונס נכסים והוצאות. בית המשפט פסק לטובת התובעים, והורה לנתבעים 1 ו-2 לשלם להם ביחד ולחוד סך של 11,650 ₪, המייצגים את הסכום שלא שולם של מכירת הנכס. בנוסף, חויב הנתבע 1, ששימש גם כבא כוחם של התובעים, לשלם להם סך של 106,305 ₪, שכן הוא ניכה שכר טרחה מתמורת המכירה ללא הסכמתם המפורשת. סכום זה כלל פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 30,000 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה לתובעים. בית המשפט קבע כי הנתבעים לא סיפקו תיעוד או הסברים מספקים לניכויים שבוצעו, ולא עמדו בסטנדרט ההתנהגות המצופה מהם כעורכי דין וככונסי נכסים. עם זאת, בית המשפט לא מצא את הנתבע 2 התרשל בהעברת התמורה לנתבע 1, שכן לא הייתה לו סיבה לפקפק ביושרו של עמיתו באותה עת. כל צד יישא בהוצאות המשפט שלו, אך הנתבע 1 חויב לשלם לתובעים 35,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. על פסק הדין ניתן לערער בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתוך 60 יום.