עת"מ 44075-04-22

תקציר

בית המשפט החליט כי לא יתערב בהליך המכרזי שיזמה המשיב. העותרת טענה כי מתכונתו הנוכחית של המכרז עוקפת את חובת עריכת המכרז, פוגעת בשוויון ופוגעת בחופש העיסוק, וביקשה מבית המשפט לבטל את המכרז. עם זאת, בית המשפט מצא כי החלטת המשיבה לשנות את מתכונת המכרז מקודמתה התבססה על שיקולים סבירים וחוקיים שנצברו במהלך שנות ניסיון. העותרת לא הציגה טיעונים משכנעים או נתונים המצביעים על כך שהמתכונת החדשה אינה סבירה או מנוגדת לחוק. בנוסף, קבע בית המשפט כי מבנה המכרז אינו פוגע בחופש העיסוק של העותר, שכן החלטת המדינה שלא להעסיק את העותרת במישרין לא מנעה ממנה לעסוק במקצועה. בית המשפט דחה גם את טענת העותרת כי הוראות המכרז מפרות את חוק לשכת עורכי הדין ויוצרות שותפות לא אתית בין עורכי דין למי שאינם עורכי דין. נמצא כי הוראות המכרז והבהרות המשיב הפרידו באופן מובהק בין שכר הטרחה ששולם לעורכי הדין לבין ההוצאות שהוחזרו עבור שירותים מקצועיים חיצוניים, דבר שהפך את טענת העותרת למופרכת. יתר על כן, טענת העותרת כי המכרז עודד "סבסוד צולב" אינה משכנעת וספקולטיבית, נעדרת כל ראיה תומכת. ככלל, קבע בית המשפט כי המשיב פעל בסבירות ובגבולות החוק, ועל כן נדחתה העתירה, והעותר חויב בהוצאות המשפט של המשיב.