ע"ע 13847-05-15

תקציר

במקרה זה של עובד, רמי גזית, ומספר חברות, פסק הדין המפורט של בית הדין האזורי אושר בעיקר, תוך התאמות משפטיות מסוימות. המחלוקות בין העובד למעסיקיו היו נרחבות; עם זאת, שני הצדדים הכירו ביסודיות ניתוחו של בית משפט קמא את הראיות שהוצגו, ומשכך, כל ניסיון לערער על הקביעות העובדתיות נחשב מיותר. בית הדין האזורי הגיע למסקנה כי בעוד שהעובד הועסק במספר חברות מאז שנת 1992, האחריות החוקית הבלעדית לתקופת העסקתו משנת 1992 הייתה בעיקרה על חברה אחת. בית הדין לא מצא ראיות מספיקות כדי לסווג את גזית כמעסיקה משותפת, למרות טענותיה של העובדת על מבני העסקה מזויפים וכיסויי תאגיד פיקטיביים שתוזמרו לכאורה על ידי גזית. העיקרון המשפטי של אישיות תאגידית נפרדת נשמר גם הוא, ללא ראיות משכנעות המצביעות על שימוש לרעה בעיקרון זה כדי להונות או לפגוע בנושים, וגם לא היו ראיות המצביעות על חדלות פירעון של החברה לאחר סיום העסקה. בהמשך לכך, נדחה ערעורו של העובד על הסירוב לנקב את מסך התאגיד, ואישר את פסק הדין נגד גזית כבלתי מוצדק. תביעות העובד לפיצויי פיטורים חושבו מחדש כך שיכללו שתי תקופות עבודה עם התאמות בהיקף ההעסקה וברכיבי השכר. בית הדין האזורי דחה את תביעותיו של העובד לעבודה במשרה מלאה לשנים ראשונות, אך לאחר מכן נמצא כי טעה בביטול הסכם חתום בדבר פיצויי פיטורים לאחר שנת 2002. בית הדין גם הטיל פיצוי מופחת על הלנה, בין היתר לאור מחלוקת כנה, שעליה ערערו בנימוקיה אך אושרו בנימוקים שונים, תוך הדגשת שיהוי מופרז בשחרור הכספים המגיעים לה ולחץ בלתי הוגן על העובדת. נדונו תביעות בגין עוגמת נפש, מתוך הכרה בעוגמת נפש שנגרמה עקב חוסר רגישותו של המעסיק לאחר הפגיעה, לרבות פעולות חד צדדיות הפוגעות בהטבות העובד והשתלטות קרוב משפחתו של גזית על תפקיד העובד. פסק הדין פסק פיצוי מסוים בגין נזקים לא ממוניים אלה. כמו כן, גמול השעות הנוספות הותאם לאחר מציאת הקצאות מופרזות העולות על דרישות התובע. התאמות הערעור הביאו לעדכון פיצויי פיטורים, גמול שעות נוספות ותגמולים אחרים, תוך התמקדות בהסדר הוגן של זכויות העובד.