חדל"ת 5030-11-23

תקציר

המבקשת, חברה המספקת מימון, עתרה לבית המשפט בבקשה להכיר בזכויותיה מכוח הסכם מסגרת והמחאות זכויות עוקבות המקנות לה לכאורה קדימות על פני שני בנקים, בנק דיסקונט ובנק מזרחי טפחות, אשר רשמו שעבודים צפים על נכסיה של חברה אחרת, אורשי ג.ש. בע"מ. המבקשת טענה כי זכויותיה, הנגזרות מעסקאות פקטורינג, אינן כפופות לשעבודים של הבנקים בשל אופי העסקאות והיעדר הסכמת הבנקים. עם זאת, בית המשפט מצא מספר בעיות בטענות המבקש. ראשית, לא הייתה זהות משפטית בין המבקשת לבין אורשי ג.ש. בע"מ, והמבקשת לא הביאה ראיות מספיקות להמחאת זכויות מאורשי ג.ש. בע"מ. שנית, הסכם המסגרת והמחאות הזכויות קדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון נגד אורשי ג.ש. בע"מ וכללו סעיפים מגבילים האוסרים על שעבודים נוספים ללא הסכמת הבנקים. שלישית, המבקש היה מודע או היה עליו להיות מודע לשעבודים הקיימים ולתנאיהם, אשר גברו על המחאות הזכות שבאו לאחר מכן. בנוסף, בית המשפט קבע כי עסקאות הפקטורינג לא בוצעו במהלך העסקים הרגיל והיו כרוכות בתמורה בלתי מספקת, במיוחד נוכח העיתוי הסמוך לחדלות הפירעון של החברה. יתרה מכך, עצם העברת הכספים לחשבונות החברה לא הצביעה על כך שהם שולמו לבנקים, ומחקירת הנאמנים עלה כי החברה ניצלה את הכספים. לבסוף, ביטל בית המשפט את העסקאות בשל השפעתן המזיקה על הליכי חדלות הפירעון והנושים, ומצא אותן בטלות לפי סעיפים 219 ו-220 לחוק חדלות פירעון והבראת משק. משכך, הבקשה נדחתה, והמבקש חויב בהוצאות המשפט של הבנקים, המשיבים והנאמנים, בסך של 40,000 ₪ בתוך 30 יום.