ת"מ 131/08

תקציר

התובעים הגישו בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד גביית אגרת שמירה שלא כדין על ידי העירייה. בית המשפט אישר את הבקשה, אך העירייה ערערה. בסופו של דבר נמחק הערעור והצדדים הגיעו להסכם פשרה, שבעקבותיו הסכימה העירייה שלא לגבות את האגרה לתקופה מסוימת. התובעים דרשו שכר של 1,076,433 שקל ושכר טרחת עורך דין בסך 3,979,300 שקל, בעוד העירייה טענה כי מדובר בסכומים מופרזים. בית המשפט שקל את טענות הצדדים בנוגע לשיקולי תשומות, תפוקה והכוונה ציבורית ובסופו של דבר פסק לתובעים שכר כולל בסך 150,000 ₪, שהתחלק שווה בשווה בין ארבעת התובעים, ו-400,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. בית המשפט ביסס את החלטתו על העבודה הרבה שהשקיעו התובעים, ההצלחה החלקית של תביעותיהם, הסיכון שנטלו על עצמם והחשיבות הציבורית של התביעה. פסק הדין משמש תזכורת לכך שאין להרתיע מתביעות ייצוגיות נגד רשויות ציבוריות וכי יש לשקול את היתרונות של תביעות כאלה לצד עלויות העסקה בעת קביעת שכר התובע ועורך הדין.