ת"א 9920-09-18

תקציר

המחלוקת היא על הבעלות על חלקת אדמה, חלקה 435, המשותפת בין התובע לבין הנתבעים, שהם שכנים. התובעת טוענת למחצית המגרש, שאמור להסתכם ב-379 מ"ר, בעוד הנתבעים טוענים כי החלוקה הנוכחית נכונה. בית המשפט מצדד בתובע וקובע כי הנתבעים אכן תופסים 26 מ"ר נוספים ממקרקעי התובעת. תוספת השטח נבעה מאי הבנה ומשורה של טעויות, החל מרישום הקרקע, לאחר שבעלה של התובעת הציב גדר זמנית מבלי למדוד את הקרקע, וכלה בבניית ביתם על ידי הנתבעים מבלי לוודא את הגבולות. הנאשמים מצווים להרוס את הגדר וישורטט קו גבול חדש שיחלק את החלקה באופן שווה. השופט מורה למודד להכין דו"ח המפרט את מאפייני השטח המשמש כל צד ולהציע חלופות להעברת 26 המטרים הרבועים הנוספים לתובע. עלויות הסקר והריסת הגדר יתחלקו בין הצדדים, והנתבעים לא יחויבו בתשלום נוסף או פיצוי, שכן גם מעשיו של התובע תרמו למצב הנוכחי. פסק הדין הוא לטובת התובעת, המורה לנתבעים לפנות את הקרקע הפולשת ומפנה מקום לשרטוט גבול חדש.