ת"א 5685-05-10

תקציר

הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ הגיש בקשה לסילוק על הסף של תביעה שהגישו נגדו גולדסיל בע"מ ובעל המניות והמנהל שלה, יובל דברת. גולדסיל היה הבעלים של חלקת אדמה בחיפה שהתכוונה לפתח, אך מכר מחצית מהזכויות לחברה אחרת, אליר. לאחר מכן פנה אליר לבנק לקבלת מימון, שאושר, ובמסגרת ההסכם שועבדו זכויותיהם של גולדסיל ואליר בחלקה לבנק. משאליר לא הצליח להחזיר את ההלוואה, החל הבנק בהליכי מימוש משכנתאות, שהובילו לתביעה שהגיש גולדסיל נגד הבנק. בית המשפט פסק לטובת גולדסיל, והגביל את זכותו של הבנק לממש את המשכנתא למחצית המגרש השייך לאליר. בינתיים רכשו גולדסיל ודברת מגרש נוסף בחיפה, אותו איבדו לאחר שלא הצליחו להחזיר הלוואה נפרדת מבנק דיסקונט. לטענתם, אלמלא יזם הבנק שלא כדין והמשיך בהליכי מימוש המשכנתאות נגדם, הם היו יכולים להשתמש במחצית מהחלקה הראשונה בחיפה כבטוחה להבטחת הכספים הדרושים לפירעון בנק דיסקונט ולהימנע מאובדן החלקה השנייה. הבקשה הנוכחית של הבנק מבקשת לדחות את תביעת הפיצויים של גולדסיל ודברת, שהוגשה שבע שנים לאחר אובדן החלקה השנייה. לטענת הבנק, התביעה התיישנה, שכן עילת התביעה קמה מוקדם יותר מטענת התובעים. התובעים משיבים כי זכותם לפנות לבית המשפט לקבלת פיצויים קמה רק לאחר מכירת החלקה השנייה בהליכי הוצאה לפועל, פחות משבע שנים לפני הגשת תביעתם. בית המשפט מסכים עם התובעים כי התביעה אינה חסומה על פי חוק, שכן מכירת החלקה השנייה הושלמה רק באישור מנהל ההוצאה לפועל ביום 15.5.03, והתביעה הוגשה בתוך שבע שנים ממועד זה. בית המשפט בוחן גם את טענות התובעים לעילות תביעה חוזיות נגד הבנק ומוצא כי טענות אלה חסומות על פי חוק, שכן הן התעוררו כאשר הבנק פתח בהליכי מימוש משכנתא ביוני 2001, או בוודאי באוקטובר 2001, עת הגישו התובעים את תביעתם הראשונה נגד הבנק. לבסוף, בית המשפט מתייחס לתביעתו האישית של יובל דברת לפיצויים, המבוססת על עוגמת נפש ופגיעה בשמו הטוב כתוצאה מהתנהלות הבנק. בית המשפט מוצא כי טענתה של דברת אינה קנטרנית ואין לדחות אותה בשלב זה, שכן העובדות הנטענות, אם יוכחו, עשויות להקים עילת תביעה. לפיכך, הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת בחלקה, ביחס לעילות החוזיות, אך לא ביחס לעילות האחרות לתביעה.