ע"א 19/05

תקציר

המערער, שנפגע בתאונת דרכים בשנת 1998, סבל מחבלת ראש ושברים מרובים, שהובילו לנכות לצמיתות כפי שנקבעה על ידי מומחים לנוירולוגיה ולפסיכיאטריה. בית המשפט המחוזי בירושלים, בראשות השופט צ' סגל, קבע דרגת נכות משוקללת של 59.68% וליקוי תפקודי של 45% לאחר שמצא קביעות לא חופפות של המומחים. בית המשפט העריך את אובדן כושר ההשתכרות של המערער בהתבסס על השכר הממוצע במשק, תוך שקלול ליקויו התפקודי וההוצאות הצפויות בקשר לפגיעה. המערער ערער על קביעה זו, וטען כי הכנסותיו בפועל מצביעות על הפסד הכנסות גדול יותר וכי הפיצוי בגין הוצאות שנגרמו אינו מספיק. מנגד, מבטחי הרכב טענו כי הפיצוי מופרז, וטענו כי בית המשפט לא הכיר בליקויים חופפים ובהערכת יתר של הפגיעה התפקודית. לאחר בחינה מחדש, לא מצאו ערכאות גבוהות יותר עילה לשנות את החלטת בית המשפט המחוזי, שכן כל הגורמים הרלוונטיים נשקלו בשיקול דעת בעת הערכת הנזקים. הן הערעור והן הערעור שכנגד נדחו, ללא פסיקת הוצאות נוספות. ההחלטה התקבלה על ידי המשנה לנשיאה א' ריבלין, בהסכמת השופטים א' ארבל וד' ברלינר.