עמ"ה 1179/05

תקציר

המערערת, עליזה, ערערה על שומות המס שערך המשיב לשנות המס 2000-2003. עליזה ניהלה קיוסק בעיר לוד עם בעלה המנוח, אך בשל בריאותה המתדרדרת פחתה מעורבותה בפעילות החנות. עליזה הוכרה כנכה לצמיתות, ולכן דיווחה על הכנסותיה מהעסק כפטורות ממס. המשיב טען כי הכנסותיה של עליזה לא נבעו מקשריה האישיים בעסק ומשכך, היא אינה זכאית לפטור. בית המשפט פסק לטובת עליזה, והגיע למסקנה כי הכנסותיה מהעסק מהוות הכנסה מיגיעה אישית ופטורה ממס על פי הדין החל. השופטת קיבלה את הטענה כי פעילותה של עליזה, כגון ניהול המערכת הפיננסית של העסק ומילוי התחייבויות חוזיות, תרמה באופן משמעותי לקיומו ולצמיחתו של העסק, למרות שנוכחותה הפיזית בחנות פחתה. כמו כן, דחתה השופטת את טענת המשיב בדבר תכנון מס, ולא מצאה כל ראיה לחוסר לגיטימיות או הסתרה. משהתקבל הערעור, חויב המשיב לשאת בהוצאות המערער ובשכר טרחת עורך דין.