בג"צ 2284/15

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בעתירה לביטול צו של שר ביטחון המגביל את בחירת הייצוג המשפטי של העותר. הצו קובע כי העותר יכול להיות מיוצג רק על ידי עורך דין בעל אישור "בלתי מסויג" לפי סעיף 318 לחוק השיפוט הצבאי. העותר, שהוגש נגדו כתב אישום בשורה של אישומים חמורים הנוגעים לביטחון המדינה, טוען כי ההגבלה פוגעת בזכות היסוד שלו לייצוג ולבחירת נציג. לטענתו, הצו הוא ניסיון להשתיקו וכי אין הצדקה להגביל את ייצוגו, שכן החומרים אינם ידועים לבא כוחו הנוכחי. בית המשפט, לאחר שבחן חומרים מסווגים והתייעץ עם גורמי הביטחון, מצא כי שיקול דעתו של שר הביטחון בהוצאת הצו מוצדק מטעמים צבאיים. הזכות לייצוג, אף שהיא בסיסית, אינה מוחלטת וניתן להגבילה מטעמי ביטחון המדינה. המדינה מציעה כי בא כוחו של העותר יוכל לבקש רשות בלתי מסויגת לייצגו, אך העותר טוען כי לכל עורך דין מאושר תהיה בעיה של "נאמנות כפולה". בית המשפט מכיר בכך שמדובר בחשש תקף, אך מציין כי החוק קובע מצבים כאלה. בהסתמך על פסיקות קודמות, מדגיש בית המשפט כי הגבלות הייצוג בעניינים הקשורים לביטחון המדינה הן מתונות ומידתיות, ומסתכמות בבחירה מוגבלת מתוך רשימה מוגדרת מראש. השופטים מציינים כי בתי המשפט בישראל אינם מרשיעים על סמך ראיות חסויות, ובמקרה זה חלקים מסוימים מכתב האישום חסויים. בית המשפט מוצא כי חשיפתו של בא כוחו הנוכחי של העותר לתיק מוגבלת בהשוואה לעורך דין בעל הסיווג הביטחוני הנדרש. בסופו של דבר, העתירה נדחית, ובית המשפט קובע כי מגבלות הייצוג הקיימות תקפות. עוד ממליצים השופטים להפנות את שאלות בא כוח העותר בנוגע להליכי האישור לסנגורים לרשויות הרלוונטיות. פסק הדין ניתן בדחיפות, נוכח הבקשה התלויה ועומדת להארכת מעצרו של העותר עד תום הליכי המשפט.