ע"פ 6304/12

תקציר

בהכרעת הדין דחה בית המשפט את ערעורו של המערער על הרשעתו ברצח בכוונה תחילה, בקובעו כי מתקיימים היסודות הנפשיים והגופניים הנדרשים להרשעה כזו. הגנתו העיקרית של המערער התמקדה בטענות בדבר שכרות חלקית בעת ביצוע הרצח, בטענה כי שכרותו פגעה במודעותו. עם זאת, הראיות, לרבות התנהגותו של המערער לפני ביצוע העבירה, במהלכה ולאחריה, הצביעו על כך שהיה מודע למעשיו, ובכך לא העלו ספק סביר לגבי מצבו הנפשי. בית המשפט התייחס ליסודות המהווים רצח בכוונה תחילה, וציין את קיומם של כוונה והכנה במעשיו של המערער. בנוסף, בית המשפט לא מצא את מחדלי החקירה הנטענים, כגון היעדר בדיקת אלכוהול בדם, מספיקים כדי להשפיע על הכרעת הדין בשל היעדר ראיות כיצד הדבר עשוי היה להשפיע על הגנת המערער. הטענה כי הנאשם לא הוזהר כראוי על זכויותיו נדחתה משום שהודאתו הספונטנית באשמה נתמכה בראיות משמעותיות. בית המשפט גם אישר את הטלת הפיצוי הכלכלי על משפחת הקורבן, והדגיש כי מדובר בפיצוי אזרחי ולא עונשי. כל השופטים, לרבות הנשיאים נאור וחיות, הסכימו עם פסק הדין לדחות את הערעור ולהותיר על כנו את פסק דינו הראשוני של בית המשפט קמא, המאשר את עונש מאסר העולם ואת צו הפיצויים.