מ"ת 48429-03-11

תקציר

השאלה המרכזית בתיק זה היא האם הציגו המבקשים די ראיות לכאורה כדי לעצור את המשיבים עד תום ההליכים נגדם. הראיה העיקרית של המבקשים ביחס לאישום הראשון היא ראיה נסיבתית, עליה חולקים המשיבים. השופט מסביר את ההבדל בין ראיות ישירות לנסיבתיות וכיצד יש להתייחס אליהן בבית המשפט. הוא מדגיש כי בשלב זה של ההליך, על בית המשפט לבחון רק האם הראיות הנסיבתיות יכולות להוות בסיס לממצא עובדתי בעתיד. גם נימוקי המשיבים נשקלים, כאשר השופטת מציינת כי הימנעותם ממתן הסברים או סתירות סבירים מחזקת את טענת המבקשים. באשר למשיב 1 מדגישה השופטת את גילוי כובע הגרב עם הדנ"א שלו בזירת הפשע, וכן את שיחותיו המקודדות וחששותיו מפני האזנות סתר, שהן מפלילות. המשיב 1 לא סיפק כל הסבר להימצאותו של כובע הגרב שלו בזירה. השופט מגיע למסקנה כי די בראיות הקיימות כדי לעצור את המשיב 1 עד תום ההליכים. באשר למשיב 2, השופט משרטט את עדותו של בילאל, המפלילה אותו בכך שהיא מציבה אותו בזירת הפשע וקושרת אותו לאישום השני של שיבוש הליכי משפט. השופט מוצא את עדותו של בילאל עקבית ומחזקת את הדיווחים התקשורתיים על מיקומו ותנועותיו של המשיב 2. זאת ועוד, הצהרותיו של המשיב 2 עצמו והיעדר הסבר לנתוני התקשורת מפלילים אותו. לפיכך, גם המשיב 2 יישאר במעצר עד תום ההליכים. לאחר מכן פונה השופט למשיבים 3 ו-4, שמעורבותם הנטענת נובעת בעיקר ממחקרים בתקשורת המראים את מיקומם ואת קשריהם עם משיבים אחרים בזמנים הרלוונטיים. חוסר ההסבר לנוכחותם במקומות מסוימים ואמירות סותרות מחלישים את טענותיהם. השופט מגיע למסקנה כי די בראיות לכאורה נגדם, אף שאינן חזקות כמו אלה נגד המשיבים 1 ו-2, כדי להצדיק את מעצרם עד תום ההליכים. עם זאת, בשל רף הראיות הנמוך כנגד המשיבים 3 ו-4, השופט מאפשר את האפשרות לשחררם אם אמצעי חלופי, כגון הגבלה גיאוגרפית וניטור אלקטרוני, יכול למתן במידה מספקת את הסכנה הנשקפת מהם. השופט מורה על הגשת תסקיר מעצר למשיבים אלה, הבוחן את מסוכנותם והצעות לחלופות מעצר, לפני דיון נוסף בעניינם. ההחלטה נמסרת לצדדים, והמשיבים אמורים להתייצב לדיון הבא.