ת"א 53215-11-20

תקציר

פסק דין זה סובב סביב סכסוך רכושי מורכב בין אישה לבן זוג לשעבר של בעלה. האישה, הנשואה לבעלה מזה 55 שנה ובבעלותה המשותפת בית מגורים עמו, ניהלה משא ומתן עם הבנק לרכישת חלקו של בעלה בנכס לאחר שהיה נתון להליכי הוצאה לפועל בשל הלוואות שלא שולמו על ידי בעלה. האישה רשמה הערת אזהרה על הנכס ביוני 2019. בתוך כך, גם השותף לשעבר, שניהל מיזם עסקי עם הבעל, הטיל צו עיקול על הנכס ביולי 2019, בעקבות תביעה נגד הבעל בגין הפרת חובה. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם יש להיעתר להערת האזהרה של האישה, שנרשמה לפני צו העיקול, ולבטל את האחרון, או שמא היפך הוא הנכון. השופטת בחנה לעומק את הראיות וההגשות שהציגו הצדדים. הם קבעו כי האישה פעלה בתום לב וכי הסכם המכר בינה לבין בעלה תקף, התנהל בשקיפות ובתמורה ראויה, למרות התנהלותו הפסולה של הבעל והנסיבות המורכבות. השופט הדגיש כי האישה לא הייתה מעורבת בעסקיו של בעלה ולא ידעה על עסקיו הכספיים. הם ציינו כי מטרתה העיקרית של האישה הייתה להגן על מגוריה, ומעשיה היוו תגובה סבירה להליכי ההוצאה לפועל שיזם הבנק. בנוסף, השופטת לא מצאה כל הצדקה לטענות הנתבע בדבר הברחת נכסים וחוסר תמורה, והדגישה כי הבנק, כנושה מתוחכם, לא יסכים למכירה שאינה משרתת את האינטרסים שלו. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי להערת האזהרה של האישה, שנרשמה לפני צו העיקול, יש עדיפות על פני האחרונה, כאמור בסעיף 127(ב) לחוק המקרקעין. השופטת התייחסה גם לטענות הנוספות של הנתבעת, ובהן חזקת השיתוף בין בני הזוג, שתי העסקאות הנפרדות לכאורה והתעשרות שלא כדין, וקבעה כי הן אינן רלוונטיות או חסרות שחר. פסק הדין העדיף את זכויותיה של האישה, וקבע כי הערת האזהרה שלה גוברת על צו העיקול, ובכך הפך את האחרון לבטל. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות, בהתחשב בנסיבות המורכבות ובהתנהלות הבעל שהוזכרה בפסק דין קודם. ההחלטה לא ביטלה את ביצוע פסק הדין לטובת הנתבע נגד הבעל, אך סביר להניח שלא מדובר ברכוש שבמחלוקת, שכן זכויותיו כבר עברו לאישה.