ע"א 13417-02-23

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב לטובת התובעים – מתווכי נדל"ן – ומורה לנתבעים – בעלי הדירות – לשלם דמי תיווך ופיצויים. המתווכים התקשרו בהסכם תיווך בלעדי עם בעלי הדירות למכירת ביתם הפרטי ברמת גן. ההסכם, שנחתם ביולי 2020, כלל תקופת בלעדיות של תשעה חודשים, במהלכה היו אמורים המתווכים לקבל 1% משווי העסקה כדמי תיווך. עם זאת, בעלי הדירות ניהלו משא ומתן עם רוכשים אחרים באמצעות סוכנות אחרת, תוך הפרת הסכם הבלעדיות. הנכס נמכר בתוך תקופת תוקפו של ההסכם. בית המשפט קמא פסק לטובת המתווכים, וקיבל את תביעתם לדמי תיווך ולפיצוי בגין הפרת חוזה. היא לא מצאה כל הצדקה לטענות בעלי הדירות בדבר הטעיה ועושק, וציינה את יכולתם להבין את ההסכם ואת המשא ומתן שקדם לו. יתר על כן, בית המשפט קבע כי המתווכים מילאו את התחייבויותיהם והיו הגורם היעיל לעסקה. בעלי הדירות חויבו לשלם דמי תיווך של 1% על מחיר המכירה של 6.8 מיליון שקל, לצד פיצוי מוסכם של 2% בגין הפרת החוזה. בדחותו את הערעור מחזק פסק הדין את קביעותיו של בית משפט קמא. היא מדגישה כי הסכם הבלעדיות נוהל במשא ומתן הוגן וכי המתווכים ניהלו פעילות שיווקית מספקת כדי לעמוד בהתחייבויותיהם. בית המשפט דוחה גם את טענות בעלי הדירות בדבר כפל תשלום דמי תיווך וסבירות הפיצוי המוסכם. במקום זאת, פסק הדין מאשר את זכותם של המתווכים לקבל את דמי התיווך והפיצוי המוסכמים, במיוחד לאור מעשיהם חסרי תום הלב של בעלי הדירות. לפיכך, הערעור נדחה, ובעלי הדירות נדרשים לכסות את הוצאותיהם המשפטיות של המתווכים.