עת"מ 5530-10-22

תקציר

בפסק דין זה דוחה בית המשפט את בקשת העותר להטלת סנקציות על המשיב לפי פקודת ביזיון בית המשפט. הבקשה הוגשה בשל אי עמידת המשיב בפסק דין קודם שחייב אותם להעביר לעותר כספי תמיכה בסך 350,000 ₪ בתוך 21 יום. המשיב ערער על פסק הדין וביקש עיכוב ביצוע, אך בקשתו נדחתה. למרות זאת, המשיב עדיין לא קיים את פסק הדין, והציע במקום זאת "הודעת קיזוז" בטענה כי העותר חייב להם סכום המקזז את סכום פסק הדין. בית המשפט מצא כי טענה זו אינה תקפה, וכי המשיב טרם קיים את פסק הדין המקורי. למרות שלבית המשפט יש סמכות להורות על סעדים לפי פקודת ביזיון בית המשפט בגין חיובים כספיים, הוא מגיע למסקנה כי אין להשתמש בכלי החמור של ביזיון בית המשפט במקרה זה, שכן לעותר יש יכולת לאכוף את פסק הדין בהוצאה לפועל. תחת זאת, נדרש המשיב לשלם לעותר הוצאות בקשה בסך 14,040 ₪.