סע"ש 62751-08-22

תקציר

התובע, נהג שעבד אצל הנתבעת במשך שמונה וחצי חודשים, תבע שכר שלא שולם, לרבות גמול שעות נוספות, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ותשלומים שונים הנובעים מצו ההרחבה בענף ההסעות. הנתבע תבע את התובע שכנגד בגין לשון הרע. בית הדין קבע כי שכרו של התובע עומד על 233 ₪ ליום עבודה, כאמור בתלושי השכר שלו, ודחה את טענותיו כי תלושי השכר היו פיקטיביים. התובע היה זכאי לגמול שעות נוספות בסך 20,221 ₪, שכן הוכיח כי עבד שעות נוספות והנתבעת לא ניהלה רישום נאות של שעותיו. כמו כן נפסקו לתובע 36,080 ₪ בגין הפרשות לפנסיה שלא שולמו, תשלומי פיצויים, ימי חופשה שלא נוצלו ודמי אש"ל. בית הדין אף הורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 1,500 ₪ בגין אי מסירת הודעה מוקדמת על תנאי העסקתו. באשר לתביעה לפיטורים שלא כדין, קבע בית הדין כי התובע לא הוכיח כי פוטר ללא שימוע בהיותו בחופשת מחלה. לפיכך, התביעה להודעה מוקדמת ולפיצוי בגין פיטורים שלא כדין נדחתה. גם התביעה שכנגד בגין לשון הרע נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לביסוס טענתו, ודברי הנתבע לא היו לשון הרע. לבסוף, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע הוצאות בסך 5,500 ₪, בנוסף לשכר שלא שולם ותשלומים נוספים שהוזכרו לעיל.