ע"פ 16057-01-14

תקציר

הערעור מתייחס להרשעה בשלושה סעיפים של איומים מצד המערער. האיומים הופנו כלפי ד"ר גוברין, המתלונן, וכן כלפי עובדיו וקצין משטרה. האיומים התרחשו בשלוש הזדמנויות שונות. האירוע הראשון אירע ביום 13.3.2013, עת נכנס המערער למרפאתו של המתלונן ואיים על עובדיו. האירוע השני התרחש כאשר המערער עוכב בתחנת משטרת חיפה ואיים על שוטר. האירוע השלישי אירע ביום 8.3.2013, כאשר המערער איים על המתלונן בעת שישב במונית. על המערער נגזרו 21 חודשי מאסר. סנגורו של המערער טען כי מדובר בשלושה אירועים שונים המהווים רצף של אותו אירוע. הם הדגישו את מצבו הבריאותי והנפשי הרעוע של המערער, וטענו כי האיומים אינם אלא התפרצות זעם. עוד טענה ההגנה כי היסוד העובדתי של העבירה לא הוכח, והיה על המערער להיבדק על ידי קצין מבחן. מנגד, בא כוח המשיב סבר כי הרשעתו של הערכאה הנמוכה יותר מוצדקת, והעונש הולם. הם הדגישו את האופי המאיים של התנהגותו של המערער ואת עברו הפלילי, שכלל איומים ועבירות שונות. ערכאת הערעור החליטה לדחות את הערעור על פסק הדין, לאור ממצאי המהימנות של הערכאה הנמוכה יותר ואופי האיומים. עם זאת, העונש התקבל באופן חלקי, ותקופת המאסר בפועל הופחתה ל-15 חודשים בשל גילו המתקדם של המערער, מצבו הרפואי וסיכויי השיקום. יתר רכיבי גזר הדין של הערכאה הנמוכה יותר אושרו. השופטים, עודד גרשון, כמאל סעב ותמר שרון-נתנאל, החליטו פה אחד לדחות את הערעור על ההרשעה ולקבל חלקית את הערעור על גזר הדין. לפיכך הופחת עונש המאסר ל-15 חודשים. פסק הדין ניתן ביום 27.2.2014 בנוכחות הצדדים.