ת"א 47440-05-16

תקציר

הסכסוך החל כאשר הנתבעים רכשו מיטה ומזרן מחנות הרהיטים של התובעים, אך גילו כי המוצרים אינם תואמים. הנאשמים נתקלו בקשיים בתיקון הבעיה באמצעות החנות וחשו כי נתקלו באדישות ובשירות לקוי. הדבר הוביל לעימות סוער בחנות, במהלכו החליפו הצדדים עלבונות מילוליים והתובעים תקפו לכאורה פיזית את הנתבעים. הנתבעים פרסמו מספר פוסטים ברשת וראיון אודות האירוע, אשר התובעים ראו בו לשון הרע. בית המשפט מצא כי חלק מפרסומי הנתבעים אכן מהווים לשון הרע אך נכונים בחלקם, שכן התובעים אכן סיפקו מוצרים לא תואמים ושירות לקוי. בעוד שהפרסומים היו מגמתיים והשמיטו את חלקם של הנתבעים בעימות, בית המשפט קיבל את הטענה כי הם מבוססים על טענות צרכניות מוצדקות. עם זאת, בית המשפט מצא גם כי הנתבעים הגזימו בהיקף התנהגותם האלימה של התובעים והעלו האשמות שלא הוכחו, המעידות על חוסר תום לב. באשר להתנהלות התובעים, גינה בית המשפט את השימוש בכוח פיזי אך ראה בהתנהגותם הפרובוקטיבית של הנתבעים גורם תורם. בית המשפט דחה את טענות הנתבעים בדבר תקיפה ואיומים מצד התובעים, וקבע כי גרסאותיהם אינן עקביות ואינן נתמכות בראיות. מאחר והטובין שנרכשו לא היו תואמים, קבע בית המשפט כי הנתבעים זכאים לבטל את העסקה ולקבל החזר כספי מלא, לצד פיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה כתוצאה מהליך הביטול. התובעים חויבו לשלם לנתבעים 28,000 ₪, בתוספת ריבית והוצאות משפט. בנוסף, חויבה הנתבעת השנייה, חברה, להשיב את מחיר הרכישה של הרהיטים ולשלם 5,000 ₪ נוספים, בתוספת ריבית, אם ברצונם לקבל בחזרה את המוצרים. כמו כן נדרשו הנתבעים להסיר את כל הפרסומים הקשורים לתובעים. פסק הדין הדגיש כי בעוד שביקורת על עסקים היא חשובה, היא צריכה להיות כנה ושקולה, וכל הצגה חלקית או מוגזמת לא תסבול.