תמ"ש 49865/00

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בתביעה להפחתת דמי מזונות ממשפחת התובע. ההסכם המקורי, שהושג בעל פה בשנת 2000 וקיבל תוקף בשנת 2001, קבע תשלום מזונות חודשי בסך 2,000 ש"ח, אשר יותאם לאינפלציה מדי שלושה חודשים, עם התניות נוספות לגבי מזונות הבת עם הגיעה לבגרות וזכותו של הבעל להגיש תביעה להפחתה. התביעה בפני בית המשפט מבקשת להפחית את סכום המזונות עקב שינוי הנסיבות. הבן הוא כעת מבוגר המתכונן להתגייס לצה"ל, וגם הבת היא בוגרת שכבר אינה מתגוררת בבית. הבעל, המיוצג מטעם עצמו, טוען כי הסכים בתמימות להסדר הקודם ללא ייעוץ משפטי מתאים, אך השופטת מציינת כי ניתנה לו הזדמנות להביע את עמדותיו ואת זכותו לייצוג משפטי, ותביעתו נדחית מחוסר ראיות לאי הבנה. באשר לשינוי הנסיבות, קובעת השופטת כי רק מעבר הבן הקטין לבגרות ועזיבת הבת את הבית מהווים נסיבות חדשות. השופט קובע את מזונות האישה ומחלק את סכום המזונות הכולל בין הילדים, וקובע סכום מזונות סף של 1,200 שקל. מזונות הבת מופחתים עוד יותר מאחר שהיא כבר אינה מתגוררת בבית, והשופט קובע כי מזונות הבן יופחתו עם גיוסו לצה"ל או בהגיעו לגיל 18, לפי המאוחר. ההסכם המקורי בנוגע להוצאות משק הבית והנהלת החשבונות של המועצה המקומית נותר על כנו. לבעל מוקנית הזכות לקזז תשלומי מזונות קודמים, ופסק הדין מאפשר ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום. השופטת מסכמת בהדגשה כי על הצדדים לחשב את סכום המזונות המדויק על פי פסק הדין.