עפ"ג 19468-04-16

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעיקר בעקרונות המשפטיים ובחידושים הרלוונטיים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שנמסרו: **ניתוח משפטי של פסק דין עפ"ג 19468-04-16, קורצ'קוב נ' מדינת ישראל** **א. מבוא והכרעת הדין:** הערעור הוגש על ידי המערער, איליה קורצ'קוב, כנגד גזר דינו של בית משפט השלום, בו הורשע בעבירות של סחר בסם מסוכן (הרואין) והחזקת סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית. בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, נדרש להכריע בערעור על חומרת העונש בלבד, כאשר המערער הודה בעובדות כתב האישום. **ב. עובדות כתב האישום והרשעת בית משפט קמא:** כתב האישום כלל שלושה אישומים, אשר ייחסו למערער החזקה וסחר בסם מסוכן מסוג הרואין בכמויות שונות, וכן החזקת סם שלא לצריכה עצמית. במסגרת האישומים, נטען כי המערער מכר סם תמורת 100 ₪, וכן נמצאו ברשותו כמויות משמעותיות של הרואין (סה"כ כ-21 גרם נטו). בית משפט קמא, לאחר ששמע את ראיות הצדדים, הרשיע את המערער בכל העבירות שיוחסו לו. **ג. גזר הדין של בית משפט קמא והערעור:** בית משפט קמא גזר על המערער עונש של 30 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי (בגין עבירת פשע), ו-4 חודשי מאסר על תנאי (בגין עבירת עוון). הערעור מתמקד אך ורק בחומרת העונש, כאשר הסנגוריה טוענת כי העונש חורג באופן קיצוני מרמת הענישה הנוהגת בעבירות דומות, תוך שהיא מפנה לפסיקה וטוענת כי מתחמי הענישה שנקבעו בפסיקה לרוב קצרים יותר. כמו כן, נטען כי בית המשפט קמא לא נתן משקל ראוי לנסיבות הביצוע (אותו קונה, סכום נמוך יחסית) ולנסיבותיו האישיות של המערער (חסר עבר פלילי, צעיר, עולה חדש). **ד. עמדת המשיבה (פרקליטות):** המשיבה ביקשה לדחות את הערעור, בטענה כי גזר הדין אינו חורג לחומרה בצורה המצדיקה התערבות ערכאת הערעור. הודגש כי המערער הורשע ב-3 עסקאות סחר נפרדות והחזיק בכמות גדולה מאוד של סם (פי 70 מהכמות הקבועה בחוק לצריכה עצמית), מה שמעיד על היותו סוחר פעיל ולא על מעידה חד פעמית. לעניין העבר הנקי, צוין כי יש לתת לו משקל מוגבל לאור היותו של המערער בארץ כשנתיים וצריכתו הסמים לאורך זמן. כמו כן, צוינה החשיבות של מתן ביטוי לריבוי העבירות לחומרה, גם כאשר נקבע מתחם ענישה אחד. **ה. דיון והכרעה של בית המשפט המחוזי:** בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, וקבע כי העונש שהוטל על המערער אינו חורג במידה קיצונית מרמת הענישה המקובלת. **עקרונות משפטיים וחידושים רלוונטיים:** 1. **מדיניות ענישה בעבירות סמים:** * **השפעה הרסנית על החברה:** בית המשפט מדגיש, בהסתמך על פסיקת בית המשפט העליון (ע"פ 4592/15 פדידה), את ההשפעה ההרסנית של נגע הסמים, ובפרט סמים קשים כהרואין, על הצרכנים ועל החברה בכללותה. הדבר מצדיק מאבק אינטנסיבי בכל שלבי הסחר. * **יסוד מרתיע:** בעבירות החזקת סם שלא לצריכה עצמית, נדרש יסוד מרתיע יעיל בענישה, שירחיק דווקא את אלו העומדים על סף ההיגררות לביצוע עבירה (ע"פ 344/81 סגל). * **הצורך במלחמה אינטנסיבית:** בית המשפט חוזר על הצורך להילחם בתופעת הסמים באינטנסיביות, נוכח הנזק הגדול שהם גורמים (ע"פ 2073/04 אמדורסקי). * **חומרת עבירות סמים קשים:** לגבי הרואין, המכונה "המוות הלבן", נקבע בחוק העונשין עונש מרבי זהה לעבירת סחר (19א' לפקודת הסמים) ולעבירת החזקת סם שלא לצריכה עצמית (7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים), המגיע עד 20 שנות מאסר. * **מטרות הענישה:** הענישה בעבירות סמים נועדה לשרת קודם כל את מטרות הגמול וההרתעה. ההרחבה בענישה נועדה להעביר מסר חד משמעי של הרתעה לעבריינים פוטנציאליים ולשמש אות אזהרה אפקטיבי (ע"פ 211/09 אזולאי). * **הכרחיות ההרתעה אף מעל נסיבות אישיות:** הדבר עולה במפורש מסעיף 32, בו נקבע כי העונש מצוי במסגרת רף הענישה המקובל, תוך העדפת שיקולי ההרתעה והגמול על פני נתוניו האינדיבידואליים של המערער ונסיבותיו האישיות. 2. **תיקון 113 לחוק העונשין - קביעת מתחם ענישה:** * בית המשפט מתייחס לתיקון 113 לחוק העונשין, אשר מחייב את בית המשפט לקבוע מתחם ענישה הולם, ולמסור לכך הנמקה. * **קביעת מתחם אחיד לריבוי עבירות:** בית המשפט קמא קבע מתחם ענישה אחיד לכל העבירות שיוחסו למערער, תוך התחשבות בריבוי העבירות שבוצעו ברצף זמן קצר, באותו אזור, ובאותו סוג סם, וראה בכך "מסכת עבריינית אחת". גישה זו נתמכת בפסיקה. * **עונש בתוך המתחם:** העונש שהוטל (30 חודשי מאסר) נמצא בתוך המתחם שקבע בית המשפט קמא (18 עד 36 חודשי מאסר). 3. **התחשבות בריבוי עבירות ובכמות הסם:** * **ריבוי עסקאות:** המערער הורשע בשלוש עסקאות נפרדות של סחר בהרואין. * **כמות משמעותית:** המערער החזיק ברשותו כ-21 גרם הרואין, כמות העולה על 20 גרם נטו (כ-70 מהכמות הקבועה בחוק לצריכה עצמית). * **הדגשת חומרת הפעולות:** בית המשפט קמא מדגיש את הפגיעה בערכים החברתיים (ביטחון הציבור, שלומו ובריאותו) ובפרט את היותו של נגע הסמים מחולל פשיעה. 4. **התמודדות עם טענות המערער:** * **פסיקה השוואתית:** בית המשפט דחה את טענת הסנגוריה בדבר חריגה קיצונית מרמת הענישה, תוך הפניה למספר פסקי דין של בית המשפט העליון (לדוגמה, ע"פ 8820/14 שחר, שם אושר עונש של 3-5 שנות מאסר על החזקת עשרות גרמי הרואין שלא לצריכה עצמית). * **תפקיד המערער:** אף על פי שהקונה פנה למערער, בית המשפט מדגיש כי המערער היה הדומיננטי בביצוע העבירות, קיבל את התמורה, הביא את הסם ואפשר את העסקה. כמו כן, נקבע כי המערער אימץ לעצמו אורח חיים עברייני. * **משקל מוגבל לנסיבות אישיות:** כפי שצוין, בית המשפט נותן משקל מוגבל לנסיבות האישיות (עבר נקי, גיל, עלייה) כאשר קיים אינטרס ציבורי כבד משקל בענישה מחמירה, ושיקולי ההרתעה והגמול גוברים. **ו. סוף דבר:** בית המשפט המחוזי קבע כי העונש שהוטל על המערער הוא ראוי ומידתי, בשים לב לחומרת העבירות, שיקולי הענישה, מדיניות הענישה הנהוגה, והאינטרס הציבורי הכבד משקל. לאור זאת, נדחה הערעור. **סיכום חידושים משפטיים ועקרונות מרכזיים:** * **המשקל הניתן לאינטרס הציבורי:** פסק הדין מדגיש את גובר האינטרס הציבורי בענישה מחמירה בעבירות סמים, על פני שיקולים אינדיבידואליים של הנאשם, במיוחד כאשר מדובר בסם קשה כמו הרואין. * **הרתעה כערך עליון:** עקרון ההרתעה, הן הפרטנית והן הכללית, הינו בעל חשיבות עליונה בעבירות סמים, ומהווה שיקול מרכזי בקביעת גובה העונש. * **התמודדות עם ריבוי עבירות:** בית המשפט מאשר את הגישה של קביעת מתחם ענישה אחד לריבוי עבירות המהוות "מסכת עבריינית אחת", תוך מתן ביטוי לחומרתן. * **חומרת עבירות סמים קשים:** פסק הדין ממחיש את החומרה המיוחסת לעבירות סחר והחזקת סם קשה כמו הרואין, ואת מדיניות הענישה המחמירה הנוהגת בעבירות אלו, לרבות הקביעה כי גם עונש של 30 חודשי מאסר בפועל אינו חורג מגבולות הסבירות.