ע"א 315/78

תקציר

עניינו של המקרה בזוג נשוי, המערער שלמה לוי, שעזב את הדירה המשותפת וחי בנפרד מאשתו, המשיב, לאחר 26 שנות נישואים. המשיב תבע מזונות מהמערערת, מה שהוביל להסכם פשרה בשנת 1975 שחייב את המערערת לשלם 400 ל"י לחודש מזונות. שנתיים לאחר מכן ביקש המערער לבטל את חובת המזונות שלו, לה הסכים המשיב מבלי להודות בטענות המערערת, תוך שמירה על זכותה לתביעות מזונות עתידיות. הסכם הפשרה ופסק הדין בוטלו לאחר מכן. עם זאת, המשיב הגיש תביעה חדשה למזונות מספר ימים לאחר מכן. בית המשפט המחוזי פסק לטובתה, אך המערערת ערערה וטענה כי המשיב הסכים לבטל את חובת המזונות הקודמת וכי לא חל שינוי מהותי בנסיבות. השופט שמגר קיבל את הערעור בקובעו כי הסכמת המשיב לבטל את פסק הדין הקודם בעניין מזונות והיעדר שינוי נסיבות משמעותי מאז מצדיקים את דחיית תביעת המשיב. השופט אשר, אליו הצטרפה השופטת ויתקון, חלק על כך, וסבר כי הסכמת המשיבה היא פרוצדורלית ואינה מעידה על ויתור על זכותה המהותית למזונות. ברוב דעות אושר פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ושני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם.