ת"פ 38300-06-19

תקציר

השופטת, שרון ריבלין-אחאי, זיכתה נאשם מאשמת שימוש בכוח נגד שוטר מחמת ספק סביר. האירוע המדובר התרחש ביום 22.1.2019, אז ניגשו אל הנאשם ושני חבריו שוטרים ברהט. העובדות שנויות במחלוקת. לטענת התביעה, הנאשם סירב להזדהות, נעצר ואז החל להתנהג באלימות, שרט את צווארו של שוטר וניסה להכות אותו באגרופים. הנאשם הכחיש טענות אלה וטען כי נפל קורבן לאלימות משטרתית. השופט ציין כי לעד המפתח של התביעה, השוטר איתי דניאל, היה זיכרון מעורפל של האירוע וכי שוטרים אחרים שנכחו במקום לא היו עדים לתקיפה. השופט מצא את עדויות עדי התביעה לא עקביות ולא מלאות, מה שמעלה ספקות לגבי תקיפתו לכאורה של הנאשם. כמו כן, שני עדי ראייה שהיו עם הנאשם במהלך האירוע לא רואיינו, דבר שהשופט ראה בו כשל חקירתי משמעותי שפגע בהגנה. עדים אלה יכלו לאשש את טענת הנאשם כי הותקף על ידי המשטרה ולא סירב להזדהות. השופט הדגיש כי מחדלי חקירה אינם מובילים אוטומטית לזיכוי, אלא עלולים לעורר ספק סביר. במקרה זה, ההשפעה המצטברת של התשתית הראייתית התמוהה והשמטות החקירה המשמעותיות – לרבות אי ראיון עדי ראייה רלוונטיים – יצרו ספק סביר לגבי אשמתו של הנאשם. בעוד שמהימנותו של הנאשם מוטלת אף היא בספק, השופט הדגיש כי אי עמידתה של התביעה בסטנדרט שמעבר לספק סביר פירושה שספק זה מספיק לזיכוי. השופט הגיע למסקנה כי הספק הסביר הנובע מחוסר העקביות וכשלי החקירה גובר על כל כרסום באמינותו של הנאשם. לפיכך, הנאשם זוכה.