ע"א 7351/17

תקציר

פסק הדין עוסק בערעורים ובערעורים שכנגד על פיצויים בגין הפקעת מקרקעין לפי הפקודה. בית המשפט מקבל חלקית את ערעור המדינה ודוחה את הערעור שכנגד. מטרת פיצויי ההפקעה היא להעמיד את בעל הקרקע במצב בו היה נמצא ללא ההפקעה, ולאפשר לו לרכוש נכס חלופי עם הפיצוי. בית המשפט מציין כי לעתים קרובות הפיצוי מתעכב, ומונע מבעלי הקרקע את האפשרות לצמצם את הנזק על ידי רכישת קרקע חדשה. סעיף 13 לפקודה קובע פיצוי בגין הפסד דמי חכירה בתקופה שבין ההפקעה לתשלום הפיצויים. בית המשפט מיישר קו עם החלטותיו הקודמות, וקובע כי הפיצויים צריכים לכסות את הזמן עד לביצוע תשלומי ההפקעה. היא מדגישה כי כל חלק שלא שולם ברכיב ההון דורש תשלום יחסי של דמי החכירה האבודים כדי למנוע התעשרות בלתי הוגנת של הרשות המפקיעה. במקרה זה חויבה המדינה לשלם 82,113 שקל נוספים בגין הערכת חסר, שחושבה כגבוהה ב-43.37% מהסכום שנפסק בתחילה. הערעור שכנגד בעניין חלוקת שכר טרחת השמאי נדחה כחסר בסיס. לא נפסקו הוצאות לאור הקבלה החלקית של ערעור המדינה. ההחלטה מוסכמת על המשנה לנשיא ח' מלצר והשופט י' ריד, עם פסק דינו של השופט ד' מינץ.