בג"צ 6250/06

תקציר

בפסק הדין נקבע כי בית המשפט אינו משמש כערכאת ערעור נוספת על החלטות בית הדין הרבני, והוא יתערב רק במקרים קיצוניים של ניצול סמכות לרעה, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מנורמות משפטיות או כאשר יש צורך בסעד של עוול כאשר העניין אינו בסמכותו של בית משפט אחר. במקרה זה טענה העותרת לפגיעה בצדק הטבעי משום שלא ניתן לה שימוע הוגן בעניין מכירת דירה, אך מהמסמכים עולה כי טענותיה נשמעו בבית הדין הרבני טרם הוכרע במכירה. בית המשפט מבהיר את ההליך ומאשר כי העותר נשמע וההחלטות שהתקבלו לא היו חסרות סמכות. ההבהרה של בית הדין הרבני נחשבת כתקפה, ומאחר שטענות העותר בדבר חוסר שימוע והליכים בלתי הוגנים אינן מבוססות, הבקשה לביטול ההחלטות הנוגעות למכירת הדירה נדחית. פסק הדין נתמך על ידי סגני הנשיא א' ריבלין וא' חיות והשופט ד' ברלינר.