רע"פ 1240/19

תקציר

בקשת רשות הערעור במקרה זה נדחתה. בית המשפט שב והדגיש כי חופשה כזו ניתנת רק בנסיבות חריגות המעלות סוגיות משפטיות או ציבוריות משמעותיות או כאשר קיים חשש לעוול מהותי. טענות המבקש בדבר החלת מבחנים משפטיים למניעת הרשעה לא עמדו בקריטריונים לערעור. בנוסף, בית המשפט הדגיש כי אי הרשעה היא חריג לכלל וצריכה להתרחש רק כאשר קיים חוסר איזון משמעותי בין הפגיעה בהרשעה בנאשם לבין חומרת העבירה. המבקש לא הוכיח כי הרשעתו תפגע קשות בשיקומו או כי העבירה יכולה להצדיק אי הרשעה מבלי לפגוע בשיקולי ענישה רחבים יותר. אף שהמבקש ציין השפעות אפשריות על רישיונות התיווך וההשמדה שלו, אלה לא הביאו ראיות מספיקות לפגיעה קונקרטית בסיכויי השיקום שלו. כמו כן, ציין בית המשפט כי כל פגיעה אפשרית ביכולתו לעבוד צריכה להיות מטופלת על ידי רשויות הרישוי הרלוונטיות, תוך התאמה לאינטרס הציבורי ולשקיפות. לפיכך, הבקשה נדחתה הן מהטעם הפרוצדורלי והן מהטעם המהותי.