עת"מ 393/10

תקציר

המשיב טוען כי יש לדחות את תביעת העותרים מחמת חוסר שפיות ושיהוי כבד. המשיב מדגיש כי שהותה הממושכת של העותרת בישראל אינה חוקית וכי נישואיה לאזרח ישראלי הינם פיקטיביים, דבר המהווה מצג שווא. מאחר שהנישואין אינם אמיתיים, לא ניתן להעניק לעותר אזרחות ישראלית. בנוסף, בקשת העותרים להעביר את עניינם לוועדה הבין-משרדית נעדרת שחר, שכן ועדה כזו מטפלת רק במקרים חריגים ביותר, ומצבם של העותרים אינו מצדיק זאת. מהראיות עולה כי הנישואין בין העותרת מס' 2 לבין בן זוגה אינם כנים; לפיכך, עניינם של העותרים אינו מצדיק חריגה מהנוהל הרגיל. החלטות המשיב סבירות ומבוססות, ובית המשפט אינו רואה עילה להתערב. זאת ועוד, היעדר פעולה משפטית במועד מצד העותרים והעיכובים המשמעותיים בהתכתבויותיהם עם הרשויות מצדיקים את דחיית העתירה. בעניינם של העותרים אין טעמים חריגים או שיקולים הומניטריים המצדיקים הפניה לוועדה הבין-משרדית. למרות שבית המשפט מכיר בבעיה האנושית הסימפטית הכרוכה בכך, בסופו של דבר הוא מקבל את החלטת המשיב ודוחה את העתירה. העותרים מצווים לעזוב את ישראל עד ליום 15.7.2010.