תאד"מ 37565-05-22

תקציר

החלטת בית המשפט בבקשה לביטול פסק הדין במעמד צד אחד מתבססת על שני דיונים נפרדים. ראשית, פרק הזמן שבו הוגשה הבקשה, אשר עלה על 30 הימים הקבועים בתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018. בית המשפט הכיר בכך שהמבקש לא הסביר את השיהוי הניכר בהגשה, אך הצדיק זאת כנסיבה מיוחדת לפי תקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. שנית, העילות לביטול פסק הדין עצמו, אותן בחן בית המשפט בשתי קטגוריות נפרדות: חובת הצדק ושיקול הדעת של בית המשפט. טענתו של המבקש כי לא קיבל את כתב התביעה במועד הביאה את בית המשפט למסקנה כי אין לבטל את פסק הדין בעילה של צדק. תחת זאת, בחן בית המשפט האם הנסיבות מצדיקות את ביטול פסק הדין לפי שיקול דעתו של בית המשפט. כאן נלקחו בחשבון סיכויי ההצלחה של המבקש אם פסק הדין יבוטל, יחד עם הסיבה לאי הופעתו. טענותיו של המבקש בדבר היעדר יריבות משפטית ושיקול דעת כושל, יחד עם הזכות החוקתית לעיון בצדק, הביאו את בית המשפט לפסוק לטובתו, לבטל את פסק הדין על תנאי ולאפשר לו גישה למשפט הוגן. החלטה זו התקבלה תוך איזון בין עקרון הסופיות, התנהלות הצדדים והשפעת השיהוי על אינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד. עם זאת, הביטול כפוף לתשלום הוצאות בסך 1,000 ₪ בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.