סע"ש 49158-11-17

תקציר

פסק הדין דן בחומרת ההתנכלות במקום העבודה ובצורך למגר אותה. היא מכירה באתגרים שבהוכחת טענות כאלה ובהיעדר חוקים ספציפיים, ומסתמכת במקום זאת על החוקים הקיימים ועל חובות תום הלב וההגינות. בית המשפט בוחן תביעה שהגישה תובעת, עובדת ותיקה במוקד עירוני, נגד מנהלה החדש, אהרון. התובעת טענה כי התנהגותו של אהרון מהווה התנכלות תעסוקתית ונקבה בשמה של העירייה כנתבעת שותפה בשל מודעותה וחוסר המעש לכאורה. הראיות שהוצגו והעדויות שנשמעו הובילו את בית המשפט למסקנה כי התנהגותו של אהרון, אף שהייתה קפדנית ותובענית, לא עלתה כדי הטרדה או התעללות. בית המשפט אפיין את פרשנותה של התובעת לאירועים כסובייקטיביים ובלתי עקביים, וציין כי בעיותיה עם אהרן נבעו מהתנגשות סגנונות ניהוליים ומחוסר יכולתה של התובעת להסתגל לגישתו החדשה והתובענית יותר של אהרן. בית המשפט קיבל את הטענה כי התובעת לא מילאה את תפקידה בהצלחה וכי דרישותיו של אהרון הושפעו משינויים בעיר ובדרישות המוקד. פסק הדין דוחה את טענות התובע נקודה אחר נקודה. נמצא כי מעשיו של אהרון, כגון הדרת התובעת מישיבות מסוימות וחייבתה לאייש תפקידים במוקד, היו דרישות מנהליות לגיטימיות. בית הדין גם דוחה את הטענה כי אהרון מנע מהתובעת לעבוד שעות נוספות במסגרת תוכנית הטרדה, ומציין כי הדבר תוקן. בית המשפט אינו מוצא כל הצדקה לטענות התובעת כי הושפלה או כי סמכויותיה נלקחו ממנה, והוא סבור כי השיחות המוקלטות שהוגשו כראיה אינן מתיישבות עם טענות התובעת בדבר התעללות. באשר לתפקידה של העירייה, בית המשפט אינו מוצא כל ראיה לכך שהייתה מודעת להתעללות לכאורה או להתעלמות מהמצב. גם תביעתה של התובעת לפיצויים עד גיל 70 ואזכור מחצית הפרישה נדחו על סמך הראיות. בסופו של דבר, התביעה בגין התנכלות והתעמרות בעבודה נדחתה, והתובעת חויבה לשאת בהוצאות המסיבה הנדרשות, בסך 5,000 ₪ כל אחת עבור הנתבעים, עם קנסות נוספים אם לא ישולמו תוך 30 יום. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים והיה אמור להישלח אליהם.